Founders' Walls
Every wall in one place. Choose a wall to step in and meet the people.
לוח הנצחה - צרעה
אתר הנצחה לחברי קיבוץ צרעה שהלכו לעולמם כאן נזכור את שירת חייהם של חברינו בנינו והורינו שחיו אתנו בצרעה והלכו לעולמם כי האדם עץ השדה כמו האדם גם העץ צומח כמו העץ האדם נגדע ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה כמו עץ השדה...
ארכיון קהילתי - מושב הודיה
ארכיון המורשת של מושב הודיה נועד לשמר את סיפורי האנשים, המקומות והזיכרונות שהפכו את המושב לבית. הארכיון הדיגיטלי מרכז תמונות, מסמכים וסיפורים מן השנים הראשונות של היישוב, ומאפשר לבני הקהילה ולמבקרים באתר לצאת למסע נוסטלגי. החומרים מאורגנים לפי נושאים מרכזיים בחיי המושב – בתי הספר, גני הילדים, בעלי התפקידים, הבתים הראשונים, החקלאות, חיי הקהילה ובית הכנסת ועוד... ומספרים יחד את סיפור הודיה. מושב הודיה, השוכן במישור החוף הדרומי סמוך לאשקלון ומשתייך למועצה האזורית חוף אשקלון, נוסד בשנת 1949. מאז הקמתו, התפתחה בו קהילה חמה ומלוכדת, המשלבת מסורת חקלאית עם חיי קהילה עשירים. הארכיון מזמין את תושבי המושב, בני המקום לדורותיהם וכל מי שמתעניין בסיפורו, לעיין בחומרים, להיזכר, ללמוד – ולהמשיך יחד לשמור על מורשת הודיה. את הארכיון הקימו ומנהלות: ירקונה דותן, רחל מצוינים וסקרלט מאור. אם יש לכם חומרים שהייתם מעוניינים להוסיף לארכיון: תמונות, מסמכים, סרטונים וזכרונות, אנא כתבו לנו למייל: [email protected] [email protected]
לוח ראשי ועד - יקנעם (המושבה)
יקנעם, שעלתה על הקרקע בדצמבר 1935, צמחה מתוך רוח של התנדבות, אחריות ואהבת המקום. לאורך כל שנותיה עמדו בראש הוועד תושבות ותושבים שפעלו במסירות למען הקהילה, וכל אחת ואחד מהם הטביעו חותם ייחודי על התפתחות היישוב. דף זה מבקש לכבד את פועלם ולהציג את רצף ההנהגה המקומית כפי שנשמר בארכיון, עדות לרצף עשייה ציבורית שממשיך להניע את יקנעם (המושבה) עד היום.
לוח מייסדים - בני דרום
בני דרום הוקם כקיבוץ בשנת 1949 על ידי חברי גרעין 'נתיבות' - לוחמי תש"ח מכפר דרום - שהייתה אחת מ-11 נקודות ההתיישבות בנגב לפני קום המדינה. אליהם הצטרפו להקמה חברי גרעין 'מורשה' – שעשו את הכשרתם בקיבוץ עין הנצי"ב. בני דרום השתייך לתנועת הקיבוץ הדתי ואורח החיים במקום התנהל כמו ביתר הקיבוצים הדתיים. החברים והחברות בקבוצה עבדו בעבודות שונות: חקלאות- גידולי שדה, לולים, רפת, מטעים, פרדסים. במקום פעל מוסך ומבנים ציבוריים כמו חדר אוכל, מכבסה, בית תינוקות, בתי ילדים, משרדים, בית מדרש, ספרייה ומועדון לחבר. בשנת 1961 חל שינוי באורחות החיים והמקום הפך למושב שיתופי. כתוצאה מכך הרבה משפחות עזבו את המקום ומנגד הגיעו משפחות אחרות להצטרף למושב השיתופי. בית התינוקות, חדר האוכל והמכבסה פסקו במשך הזמן לתפקד אבל הוקמה צרכנייה למושב השיתופי ובשנות ה- 80 הוקם גם בית כנסת. השינוי היה מאוד גדול והמאבק על הקיום לא פסק במשך כמה עשורים. עם הזמן האוכלוסייה גדלה, נוספו חברים מתפוצות שונות ומגוונות מהעולם אך ההרמוניה החברתית נשמרה. כמו כן, נבנו גני ילדים ומבנים לפעילות הנוער – 'בני עקיבא', 'מרכז פיס' ומגורים לצעירי המשק שחזרו מהשרות הצבאי. נבנה אולם ספורט, מגרשים ובריכת שחיה. בשנת ה-2000 הוחלט על הקמת שכונת הרחבה כדי להצעיר את המקום. כמו כן נעשה צעד נוסף כדי להפריט את המסגרת השיתופית. ברוות השנים הושלמו שלבי בניית שכונת ההרחבה ובאו משפחות מכל רחבי הארץ לחבור לקהילת בני דרום, נבנו גם בתי חברים לבני משק צעירים שהצטרפו לקהילת חברי המושב השיתופי, מילאו את רחובותיה בצהלת ילדים ונחת לחלוצים, בית כנסת קהילתי נוסף נבנה, גינות נשתלו ועצים ניטעו. חיים של תורה, ערכים, מטרות נעלות אלה מסימני הדרך בקהילתנו
הנצחה - תל קציר
הנצחה תל קציר. אדם בחייו סיפור ייקח אתו, כאם וכאב עם בנו ועם בתו איש בחלומות, אדם במעשיו - הילד והסב, זה כל עולמו, האיש הבוכה והאיש הצוחק דמעה הוא מוחה בחיבוק אל החיק האיש הקטן, האדם הגדול, חלש או איתן, יש סיפור על הכל... נורית בת שחר. מתוך רצון לשמר את זכרם של חברים שאינם איתנו עוד. מוקם בימים אלה אתר שיהווה בית של זיכרון. בו ננציח את האנשים שעיצבו במהלך שנותיהם את מציאות חיינו היום, איש איש בדרכו, ותרומתו למראה פניה של תל קציר. אתר ההנצחה ימוקם בקומת הביניים שבבית התרבות, בעמדת מיחשוב ומסך טאצ' גדול. האתר יהיה נגיש לכל במרשתת, באתר ניתן לראות פינה אישית לכל אחד מהחברים הכוללת: תמונות, כתובים. הספדים, סרטונים ועוד... בברכה שמעלה.
קיבוץ גזית - קיר המייסדים: 1948-1957
גָּזִית הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי המשתייך לתנועה הקיבוצית (תק"ץ). הקיבוץ נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא המזרחי ביותר מבין יישוביה – כ-15 ק"מ מזרחית לעפולה. הקיבוץ קרוי על שם סוג של אבני בניין המוזכר בתנ"ך: ”לְבֵנִים נָפָלוּ - וְגָזִית נִבְנֶה; שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ - וַאֲרָזִים נַחֲלִיף” (ספר ישעיהו, פרק ט', פסוק ט'). היסטוריה תחילתו של הקיבוץ ב-27 ביולי 1948, כאשר ראשוני המתיישבים הגיעו לכפר הנטוש טירה, הממוקם כשני קילומטר צפונית למיקום היישוב הנוכחי, והתארגנו שם להקמת יישוב חדש. התושבים היו גרעין של עולים מטורקיה, יחד עם קבוצת עולים מרומניה ופולין. באביב 1949 הגיע לטירה גרעין על שם "טוסיה אלטמן" - נוער ניצול שואה יוצאי פולין, חברי "השומר הצעיר". חברי הגרעין יוצאי טורקיה, עזבו את המקום לאחר חצי שנה. בשנת 1950 החל מעבר הקיבוץ למיקומו הנוכחי, כשני קילומטר דרומית לטירה. באותה שנה הצטרפה לקיבוץ קבוצה ראשונה של בוגרי "השומר הצעיר" מארגנטינה, אשר הניחה את היסודות להמשך קליטתן של קבוצות נוספות מהתנועה בארגנטינה. בשנת 1953 נקלע הקיבוץ למשבר אידאולוגי בין תומכי הציונות ל'סנהאיסטים' שתמכו בקומוניזם. בסוף דיונים מרתונים הוחלט בשיחת הקיבוץ, בה השתתף יעקב חזן, להרחיק את החברים תומכי סנה. משבר אידאולוגי קשה זה הסתיים בהוצאת 20 חברים, מהמרכזיים מבין יוצאי ארגנטינה. בשנותיו הראשונות לא היה כביש שחיבר את הקיבוץ לכביש 65, אספקת המים הייתה מועטה והיישוב התקיים אך ורק על חשמל מגנרטור אחד. בשנת 1953 נסלל כביש הגישה לנקודה ושנה לאחר מכן, ביוזמת המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית נחפרה באר, שסיפקה מים לשתייה, להשקיה ולצרכים נוספים. בשנים הראשונות, בגלל מחסור במים, הוקמו תחילה ענפי החי: רפת לחלב, בקר לבשר, דיר צאן ולול. ענפי השדה, לעומת זאת, סבלו מאוד ממחסור במים ומשנות בצורת, שחזרו ובאו בזו אחר זו. אי לכך, באין מספיק מקורות פרנסה, נשלחו קבוצות של חברים לעבודה בקיבוצי הסביבה. בשנת 1952 הוקם מפעל לייצור כלי קרמיקה, כשלוחה של מפעל "נעמן", והוא נקרא "נעמן-גזית". מאחר שהמפעל לא ענה לציפיות ולצרכים, הוא נסגר בשנת 1956, ארבע שנים לאחר פתיחתו. המייסדים עמלו והקימו ענפי פרנסה מסורתיים כמו גידולי שדה, פרדס, מטעי שקדים וזיתים, דיר כבשים, בקר לבשר, לול ורפת. ענפים הקיימים ומפרנסים עד היום. לצד השינויים באורחות החיים, דואג הקיבוץ לשמר את הערבות ההדדית בתחומי הליבה, כגון – בריאות, סיעוד, חינוך ועוד.
קיר מייסדים - הודיה
היישוב הוקם בשנת 1949 על ידי עולים מ הודו . על אדמות הכפר הערבי ג'וליס שפונה מתושביו לאחר כיבושו ב מלחמת העצמאות על ידי חטיבת גבעתי . במשך הזמן נוצר תהליך של החלפת אוכלוסייה כאשר בסופו המתיישבים ביישוב היו עולים מ איראן , תימן ו מרוקו . היישוב נקרא על שם הודו – ארץ מוצאם של מתיישביו הראשונים. הניקוד הוא על פי השם המקראי הוֹדִיָּה – צאצא של כלב בן יפונה .
לוח הנצחה וזיכרון קהילת גבולות
קצת על לוח ההנצחה: לוח הנצחה זה, בא להחליף מיזם הנצחה שבוצע בשנת 1986, עת הפיק קיבוץ גבולות "אוגדן יזכור" ובו דפים אישיים לחללי ונפטרי גבולות, אוגדן אשר חולק לכל בית אב בקיבוץ, אך לא התעדכן, התיישן ונזנח במהלך השנים. בעבר הרחוק, החליט הקיבוץ להקים חדר הנצחה ליקירנו החלטה שבסופו של יום לא מומשה. מכאן שלוח הנצחה זה מהווה גם תחליף נאות לחדר הנצחה. כניסה לחלון שמי בלוח ההנצחה: הכניסה מפנה אותנו לתמונה וטקסט היכרות. בגלילה לצדדים לגלריה אפשרית של תמונות, מסמכים, סרטוני וידאו, קטעי עיתונות, זיכרונות ועוד (דוגמה לכך בחלון הראשון, החלל אברהם גיורא ז"ל). חברי קהילת גבולות, משפחות החללים והנפטרים באשר אתם, מוזמנים להוסיף ולהטמיע חומרים המוסיפים לזיכרון יקירם. סיפורו של בית העלמין בגבולות: ביום ה- 15 בנובמבר 1946, הגיעו ראשוני קיבוץ אלמגור (אשר ישבו בפתח תקוה) למצפה גבולות וקיבלו על עצמם את השם גבולות. כאשר פרצה מלחמת העצמאות, הגיעו שאר חברות וחברי הקיבוץ למצפה, למעט חברים אשר גויסו למלחמה. ביולי 1948 נפלו בקרבות ארבעת חללי הקיבוץ הראשונים ונטמנו כל חלל בסמוך למקום נפילתו. בית עלמין עדיין לא הוקם בקרבת מצפה גבולות. (למעשה, בעקבות "מבצע חורב" - דחיקת הצבא המצרי מהנגב מדצמבר 1948, הוכשרה באזור מצפה גבולות חלקה לקבורה זמנית לחללי הלחימה). עם תום מלחמת העצמאות, החליטו חברי קיבוץ גבולות לעבור ממצפה גבולות (1949 עד 1950) ולהקים את ביתם בנקודה החדשה (הנוכחית). במרץ 1950 נכרה הקבר הראשון באדמת הקיבוץ. מקום בית העלמין, נקבע בקצה החלקות החקלאיות הסמוכות לחצר מצפה גבולות הנטושה. במהלך השנים התקבע בית העלמין. ב- 1987 שודרגו המצבות הראשונות שהוצבו במקום ושמצבם היה קשה ולא מכובד. בית העלמין שוקם מספר פעמים ובשנת 2016 שופץ ושודרג למצבו הנוכחי. בית העלמין בגבולות הוא בית עלמין יהודי, חילוני וחופשי המיועד לחברי ותושבי גבולות, להורים הגרים בגבולות ולכל אלו שגבולות מוגדר כמקום מגוריהם. בני משפחה של חברי הקיבוץ מדרגה ראשונה רשאים להיטמן בבית העלמין. אנשים מחוץ למעגל זה יפנו לקבל אישור מהנהלת הקהילה. בית העלמין מתוחזק ע"י צוות הנוי בגבולות. צוות אבלות פועל בתאום וביחד עם מנהל הקהילה במקרה של פטירה בקיבוץ. הצוות דואג לכל הסידורים סביב אירוע הלוויה, ה"שבעה" ויום "השלושים". לזיכרון עולם של יקירינו
לוח מייסדים - יצהר
יצהר הוא יישוב דתי-תורני בגב ההר בשומרון, מדרום לשכם. היישוב הוקם בכ''ב באב ה'תשמ''ג (1 באוגוסט 1983) כהיאחזות נח''ל שנקראה רוגן (כעקיצה לרונלד רייגן שקרא יום קודם להקפאת ההתנחלויות) ואוזרח בי''ח בתמוז ה'תשמ''ד (18 ביולי 1984) על ידי גרעין משפחות שהקים במקום יישוב קהילתי. משמעות שמו עצירת שמן בלשון התורה. היישוב שוכן על פסגת רכס סלמן אל-פרסי (הר צלמון), שגובהו 818 מטר, ומפסגתו תצפית מרהיבה מחיפה שבצפון ועד אשקלון בדרום.
קיר ותיקים - מוצא עילית
לוח מייסדים זה נועד להוקיר תודה לדור המייסדים של מוצא עילית. מוצא עילית הוא ישוב קהילתי השייך מבחינה מוניציפלית למועצה האזורית מטה יהודה. מיקומו בין מבשרת ציון והעיר ירושלים. תקופה ראשונה : הישוב החקלאי-יהודי מוצא התחיל בשנת 1860 כחווה חקלאית שהוקמה על ידי משפחות ילין ויהודה. בעלי החווה גרו בירושלים. בשנת 1870 בנו את החאן (כיום בית הכנסת העתיק) ובשנת 1890 נבנה בית מגורים ורפת (כיום בית ילין). תקופה שניה : אגודת בני ברית קנתה אדמות להקמת המושבה מוצא בשנת 1892. לאחר מיון עלו על הקרקע בשנים 1893-1894 ארבע משפחות. במשך השנים התווספו משפחות נוספות למושבה. תקופה שלישית : הקמת בית ההבראה ארזה. בשנת 1922 קנתה הסתדרות העובדים שטח אדמה שאליו הועבר בית ההבראה של ההסתדרות. בשנת 1923 הונחה אבן הפינה, בשנת 1925 הושלמה הקומה הראשונה ובית ההבראה החל לפעול ובשנת 1929 נחנך בית ההבראה על שם שרה שמוקלר. תקופה רביעית : בשנת 1933 הוקם ונחנך המושב מוצא עילית, צמוד לארזה, הוא נבנה לחיזוק ההגנה על הכניסה המערבית לירושלים. מוצא עילית הוקמה כאגודה: מושב עובדים להתיישבות שיתופית וכלל 21 משקים. למושב ולמושבה היתה מערכת חינוך משותפת - גן ילדים ובית ספר יסודי, צרכנייה וחיבור של משקי החי לתנובה. המושב נוהל על ידי ועד מתנדבים. תקופה חמישית : 1948 מלחמת השחרור והשנים הראשונות של המדינה. מוצא עילית היה במרכז מבצע נחשון והקרבות על הקסטל וקולוניה. לאחר המלחמה עזבו את היישוב כשליש מהמשפחות שגרו בו ובמקומם הגיעו משפחות חדשות. בתחילת שנות החמישים תוגבר הישוב על ידי קבוצת עובדים בראשותו של זאב טור סיני שפיתח את מטעי עמק הארזים. תקופה שישית : מתחילת שנות השישים החלה תקופת בניה בעיקר בצד הדרומי של הישוב, אופי האוכלוסייה השתנה מחקלאות חלקית לעובדי חוץ. בשנת 1964 התכנסו כל חברי המושב והחליטו לפרק את האגודה (החקלאית) והישוב שכלל עכשיו יחד את כל תושבי מוצא תחתית ומוצא עילית הפך להיות ישוב קהילתי. תקופה שביעית : הפיכת מתחם ארזה לשכונת מגורים. הסתדרות העובדים אורגנה באופן חדש וארזה נמכרה לגוף פרטי בשנת 1995. בשנת 2004 שונה יעד השימוש בשטח עליו בנויה ארזה לשטח מגורים ובשנת 2017 הוחל באיכלוס המקום. בשנת 2021 צורף מתחם ארזה ליישוב מוצא עילית. לצפייה בסיפור מקומי - מוצא עילית, ארכיון קהילתי - לחצו כאן
לוח מייסדים - עבדון
לוח מייסדים זה נועד להוקיר תודה ולהנציח את דור המייסדים של מושב עבדון. המושב הוקם בשנת 1952 על ידי עולים מתוניסיה ומאיראן, שקראו ליישוב תחילה "כפר עבדון". בימיו הראשונים שימש היישוב ככפר עבודה. המושב קרוי על שם עבדון, אחת מ-48 ערי הלויים שככל הנראה הייתה ממוקמת בקרבת המושב. עַבְדּוֹן הוא מושב באזור הצפון ליד שלומי השייך למועצה אזורית מעלה יוסף.
חללי העיר שדרות במלחמת "חרבות ברזל"
עיריית שדרות משתתפת בצערן הכבד של משפחות תושבי העיר על נפילתם והירצחם של יקיריהם במלחמת ”חרבות ברזל“
עברון - לוח המייסדים
מייסדי קיבוץ עברון: קיבוץ עברון נוסד בינואר 1937 בנהריה. בשנותיו הראשונות של הקיבוץ הוקמו היסודות לעיצובו וקיומו של הקיבוץ. החברים הראשונים היו 10 יוצאי גרמניה שהגיעו מקיבוץ גבעת ברנר שם קיבלו את הכשרתם הראשונה לחיי קיבוץ ולעבודה בחקלאות. אחר כך הצטרפו אליהם גרעין עולים שבאו מפולין שנקרא "למפעל". אחריהם הגיעו יוצאי טרנסילבניה שהגיעו דרך קיבוץ עין שמר. בתקופה קשה זו הקימו מייסדינו את היסודות האידיאולוגים, החברתיים, הארגוניים התרבותיים והכלכליים של קיבוץ עברון ועיצבו את רוחו ואופיו של הקיבוץ. אני בחרתי להגדיר את מייסדי קיבוץ עברון כחלוצים שהגיעו לקיבוץ שישב בנהריה עד שנת 1939 שאחריה עבר הקיבוץ והקים משק בחוות עין שרה. בין השמות שתמצאו באתר ישנה רשימה של חברות וחברים שחיו בעברון עד סוף ימיהם ונקברו בו. לכל אחד מהמייסדים באתר יש תמונה. לייד שמו/ה מצוינת שנת הצטרפותו/ה לקיבוץ עברון. לצפיה: בחר/י מייסד/ת. מצא אותו/ה בגלילה או בחיפוש, לחץ על התמונה, הגדל אותה בלחיצה נוספת, צפה בתמונות נוספות בעזרת החיצים. לסיפור התפתחותו של קיבוץ עברון על גבי ציר זמן, סיפור מקומי - לחצו כאן
